לפעמים המוצר הטוב ביותר הוא לא זה שבו יש להחליט בין חומר קשיח לחומר רך, אלא זה שמשלב את שניהם ברכיב אחד. ידית כלי עבודה שצריכה שלד קשיח לחוזק ושכבת אחיזה רכה שלא מחליקה ביד מיוזעת. מכסה שצריך מבנה יציב מצד אחד וטבעת איטום גמישה מהצד השני. בפתרון המסורתי – הרכבת שני חלקים נפרדים – נוספת תחנת הרכבה, עלות עבודה, וסיכון שהחיבור ביניהם ייכשל בשטח.
הזרקה דו קומפוננטית(Two-Shot Molding) פותרת זאת אחרת. בהזרקה כזו שני חומרים – פלסטיק קשיח ואלסטומר (TPE/גומי) – מוזרקים לאותה תבנית בשני שלבים רצופים, ונקשרים זה לזה בתוך תהליך הייצור עצמו. התוצאה: רכיב אחד שלם, בלי "חיבור" שיכול להתפרק, כי בפועל לא הייתה הרכבה מלכתחילה.
האתגר ההנדסי: למה זו לא סתם "שתי הזרקות ברצף"
- תאימות חומרים אמיתית: לא כל זוג חומרים "נדבק" זה לזה. נדרש שילוב שיוצר קשר כימי אמיתי בממשק (Adhesion), לא רק מגע פיזי.
- תכנון גיאומטרי של קו המפגש: לעיתים נדרשים "עוגנים" מכניים זעירים בחלק הקשיח שיאחזו את השכבה הרכה גם כשהקשר הכימי לבדו אינו מספיק.
- תבנית עם שני חללים מתואמים: החלק שהוזרק בשלב הראשון "עובר" (בסיבוב תבנית או הזזת ליבה) לחלל שני, תוך שמירה על מיקום מדויק.
- פרמטרים שונים לכל חומר: טמפרטורה, לחץ וזמן קירור שונים מהותית בין הקשיח לאלסטומר, ותזמון המעבר קריטי כדי לא לפגוע בהיצמדות.
היתרון של רימוני: משלב הרעיון ועד לייצור הסדרתי
- בחירת זוג חומרים וממשק בשלב התכנון – זוג חומרים (למשל פוליפרופילן מול TPE) ועוגני עיגון מתוכננים כבר ב-DFM..
- בניית תבניות In-House – תיאום מכני הדוק בין שני חללי ההזרקה, מכויל ומתוקן במהירות בבית.
- 3. הזרקה סדרתית מבוקרת בשני שלבים – בקרת פרמטרים נפרדת לכל חומר ומעקב רציף על עקביות ההיצמדות.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין Two-Shot להרכבת שני חלקים? ב-Two-Shot נוצר רכיב אחד עם קשר כימי/מכני, ללא תחנת הרכבה.
אילו זוגות חומרים נפוצים? בעיקר פלסטיק הנדסי קשיח (PP, ABS, פוליקרבונט) עם TPE לאחיזה, איטום או בידוד רעש.
לאילו מוצרים זה מתאים? ידיות כלים, מכסים עם טבעת אטימה, מתגים ולחצנים – כל מקום שדורש גם חוזק וגם אחיזה/איטום רכים.