פיתוח ותכנון הנדסי

הנדסה שמחברת בין התכנון לייצור

פיתוח ותכנון הנדסי למוצרי פלסטיק נדרשים לתת מענה לא רק לפונקציונליות של המוצר, אלא גם לאופן שבו הוא ייוצר, יורכב, ייבדק ויעבור לייצור סדרתי.
ברימוני, צוותי ההנדסה עובדים בקשר ישיר עם מחלקות התבניות, הזרקת הפלסטיק, האיכות, ההרכבה והאוטומציה, כך שהחלטות התכן מתקבלות מתוך היכרות עם תהליך הייצור בפועל.
החיבור הישיר בין ההנדסה לייצור מאפשר לבחון את המוצר לא רק כמודל תלת ממדי, אלא כחלק מתהליך שלם הכולל חומר גלם, תבנית, הזרקה, הרכבה, בדיקות ודרישות הייצור הסדרתי.

תכנון לייצור בהזרקת פלסטיק, DFM

במסגרת תכנון לייצור (DFM) נבחנת התאמת המוצר לייצור בהזרקת פלסטיק.
הבחינה כוללת את גיאומטריית החלק, עובי הדופן, זוויות החליצה, קווי ההפרדה, טולרנסים, אזורים קריטיים, ממשקים בין רכיבים ושיקולים המשפיעים על מבנה התבנית ועל יציבות תהליך הייצור.
מטרת התהליך היא לזהות מוקדם נקודות שעלולות להשפיע על איכות החלק, זמן המחזור, עלויות הייצור, מורכבות התבנית או היכולת לעבור בצורה יציבה לייצור סדרתי.

בחירת חומרי גלם

בחירת חומר הגלם נעשית בהתאם לדרישות המוצר, סביבת השימוש ותהליך הייצור. בין השיקולים נבחנים תכונות מכניות, גמישות, עמידות תרמית וכימית, תנאי סביבה, דרישות אסתטיות, דרישות רגולטוריות והתאמת החומר לתהליך ההזרקה.

הניסיון בעבודה עם מגוון רחב של תרמופלסטים, חומרים הנדסיים, חומרים מחוזקים ודרגות חומר (Grades) ייעודיות מאפשר לשלב את בחירת החומר כחלק מהפתרון ההנדסי ולא כהחלטה נפרדת מהתכנון.

טולרנסים, ממשקים והרכבה

במוצרים המורכבים ממספר חלקים, התכנון נבחן גם ברמת המכלול.
נבדקים מידות קריטיות, טולרנסים, התאמות בין רכיבים, אזורי חיבור, שיטות הרכבה וההשפעה של תהליך הייצור על התפקוד הסופי של המוצר.
התייחסות לממשקים כבר בשלב התכנון מסייעת לצמצם התאמות ושינויים בשלבים מאוחרים יותר ומאפשרת לתכנן מראש את תהליך ההרכבה, הבדיקה והאוטומציה במידת הצורך.

סימולציה של תהליך ההזרקה

בפרויקטים המתאימים נעשה שימוש בכלי סימולציה לצורך בחינת התנהגות החומר בתהליך ההזרקה.
ניתן לבחון את מילוי החלק, מיקום נקודות ההזרקה, איזון הזרימה, קווי ריתוך, אזורים רגישים לעיוות ושיקולים נוספים המשפיעים על מבנה התבנית ועל איכות החלק.
בחינה מוקדמת של התנהגות החומר מאפשרת לזהות סיכונים ולבצע התאמות בתכן לפני ייצור התבנית, בשלב שבו ניתן לבצע שינויים בצורה יעילה יותר.

אבות טיפוס ואימות התכן

בהתאם לצורכי הפרויקט ניתן לשלב אבות טיפוס לצורך בחינת מידות, התאמה בין רכיבים, הרכבה, ארגונומיה ופונקציונליות.
אבטיפוס מאפשר לבחון ולאמת החלטות תכנוניות לפני המעבר להשקעה בתבנית ובציוד ייצור.
במידת הצורך ניתן לבצע מספר מחזורי תכנון ובחינה עד להבשלת המוצר למעבר לשלב התבנית והייצור הסדרתי.

תכנון מתוך היכרות עם התבנית ותהליך ההזרקה

העובדה שתכנון המוצר, תכנון התבנית והייצור מתקיימים כחלק מאותה מעטפת מאפשרת לבחון החלטות הנדסיות גם מנקודת המבט של התבנית.
מערכת ההזנה, מיקום נקודות ההזרקה, חליצה, קירור, מספר השקעים ותחזוקת התבנית לאורך זמן יכולים להשפיע כבר על החלטות שמתקבלות בשלב תכנון החלק.

מעבר מפיתוח לייצור סדרתי

עם השלמת התכנון, הפרויקט יכול להמשיך ישירות לתכנון וייצור התבנית, להזרקת פלסטיק, להרכבה ואוטומציה ולבדיקות, בהתאם לצורכי הפרויקט.
רציפות זו מאפשרת לשמר את הידע ההנדסי שנצבר בשלב הפיתוח גם בשלבי התבנית והייצור, ולצמצם את הצורך בהעברת מידע בין גורמים שאינם חלק מאותו תהליך.

תמיכה הנדסית לאורך חיי המוצר

התמיכה ההנדסית אינה מסתיימת עם תחילת הייצור הסדרתי.
לאורך חיי המוצר ניתן לבצע שינויי תכן, התאמות מוצר, שינויים הנדסיים בתבניות ואופטימיזציה של תהליכי הייצור בהתאם לשינויים בדרישות המוצר, האיכות, העלויות או היקפי הייצור.
השילוב בין היכרות עם המוצר לבין היכרות עם התבנית ותהליך הייצור מאפשר לטפל בשינויים לאורך זמן מבלי להתחיל בכל פעם מחדש את תהליך הלמידה ההנדסי.